top of page
Search
  • ieapplied

מחקר בדק: האם היוזמות למניעת זריקת מזון אכן עוזרות לסביבה?

"הכוונות טובות, היתרונות ברורים ועם זאת נשאלת השאלה - למה משמש הכסף שנחסך?", תהתה אחת החוקרות • היא הדגימה: "אם זוג צעיר משתמש בפלטפורמה לשיתוף מזון ומנצל את הכסף שנחסך כדי לטוס לחו"ל - ברור שהנזק חמור מכל התועלת" • אחת המסקנות: "התשתיות עדיין אינן מותאמות במידה מספקת לעקרונות סביבתיים"

חוקרות מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת בן-גוריון בחנו מהי התועלת האמיתית שבכלכלת שיתוף המזון הדיגיטלית – כאשר אנשים מפרסמים ומעבירים לאחרים מצרכים עודפים במקום להשליכם לפח. האם, או עד כמה, מדובר בנוהג ירוק מומלץ שחוסך משאבים ומפחית משמעותית את הפגיעה בסביבה? החוקרות התמקדו באפקטיביות של שיתוף מזון, על פי שלושה מדדים סביבתיים: חיסכון במים ובמשאבי קרקע והפחתת ההתחממות הגלובלית. הן מצאו ששיעור ניכר מהתועלת מתקזז כאשר הכסף שנחסך כתוצאה מהשיתוף משמש למטרות בעלות השפעה סביבתית שלילית.

"בזבוז מזון הוא כיום בעיה סביבתית בוערת ביותר", הסבירה תמר משולם, אחת ממובילות המחקר, "כולנו משליכים מזון – מהחקלאי בשדה, ועד לצרכן בביתו. בסך הכול כשליש מהמזון המיוצר בעולם הופך לאשפה, המייצרת כ-10% מגזי החממה שנפלטים לאטמוספירה. זאת ועוד: האדם מגדל מזון על כ-50% מקרקעות כדור הארץ שאינן מדבריות או קרחונים, והשטח המשמש לגידול המזון המבוזבז שווה בגודלו לשטחה העצום של קנדה. לכן חשוב כל כך לחפש פתרונות, ולבחון את יעילותם של פתרונות קיימים".

ד"ר מקוב מאוניברסיטת בן גוריון הוסיפה: "פלטפורמות אינטרנטיות לשיתוף מזון זוכות לפופולריות בכל העולם, ונחשבות למענה נגיש ויעיל לבעיה הקריטית של בזבוז מזון. התועלת שהן מביאות בהיבט הסביבתי ובהיבט החברתי, היא רחבה ומגוונת: הצלת מזון ומניעת בזבוז, דמוקרטיזציה של מערכת המזון והפחתת ייצור המזון והפצתו – פעילות שמכלה משאבי טבע וגורמת נזק רב לסביבה. במקביל הן גם חוסכות למשתמשים לא מעט כסף - שכן הם מקבלים מוצרים קיימים בחינם במקום לרכוש מוצרים חדשים".

"הכוונות טובות, היתרונות ברורים, ועם זאת נשאלת השאלה: למה משמש הכסף שנחסך?", הדגישה ד"ר בלאס, שהנחתה את מובילת המחקר, "האם ייתכן שהוא משמש, לפחות בחלקו, למטרות עם השפעות סביבתיות שליליות שלמעשה מבטלות את התועלת שבשיתוף? דוגמה קטנה לצורך המחשה: נאמר שזוג צעיר התקיים במשך חודש ימים אך ורק ממזון שהושג בחינם דרך פלטפורמת שיתוף, ואז החליט להשתמש בכסף שנחסך כדי לטוס לחו"ל. במקרה כזה ברור שהמטוס שבו יטוסו מייצר זיהום שנזקו לסביבה חמור מכל התועלת שבשיתוף. במחקר זה ביקשנו לבחון את הסוגיה המטרידה הזאת לעומקה".

מי שהובילה את המחקר היא תמר משולם, בהנחיית ד"ר ורד בלאס מבית הספר פורטר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב וד"ר תמר מקוב מאוניברסיטת בן-גוריון, ובשיתוף עם ד"ר דוד פונט-ויונקו, מומחה בתחום אפקט הריבאונד. המאמר זכה בפרס 'המאמר הטוב ביותר' בכנס PLATE ופורסם בכתב העת Journal of Industrial Ecology.


"התוצאות נמוכות מהמצופה, התועלת אינה מלאה"

החוקרות בחרו להתמקד באפליקציית OLIO, פלטפורמה בינלאומית לשיתוף מזון וספציפית בפעילותה בבריטניה בין השנים 2019-2017. בעזרת מגוון מודלים מתחום האקולוגיה התעשייתית הם מדדו את התועלת שהניב החיסכון במזון בשלושה מדדים סביבתיים: התחממות גלובלית, התייבשות מקורות מים ושימוש בקרקעות. מול נתוני התועלת הסביבתית הן הציבו נתונים סטטיסטיים שמפרסמת הלשכה לסטטיסטיקה בבריטניה כסיווג הוצאות של משקי בית על פי קטגוריות צריכה.

החוקרות ביצעו מגוון ניתוחים סטטיסטיים, שבסופם במקרים רבים נמצא פער ניכר בין התועלת הסביבתית הצפויה, לבין התועלת שהתממשה בפועל. פער זה השתנה בהתאם לאוכלוסייה ולמדד הסביבתי. משולם ציינה כמה דוגמאות: עבור האוכלוסייה הכללית קוזזו 68% מהתועלת במדד ההתחממות הגלובלית, כ-35% במדד התייבשות מקורות המים, וכ-40% במדד שימושי הקרקע. כמו כן, במשקי בית שהשתמשו במחצית מהחיסכון להוצאות על מזון, פחתה התועלת בכל המדדים ב-80 עד 95 אחוזים.


"המסקנה מהמחקר שלנו היא שגם כשאנחנו פועלים להתייעלות סביבתית, פעמים רבות התוצאות נמוכות מהמצופה - והתועלת אינה מלאה", סיכמו החוקרות, "זאת מכיוון שהתשתיות בתוכן אנו פועלים עדיין אינן מותאמות במידה מספקת לעקרונות סביבתיים. כל זמן שהחיסכון שלנו נמדד בכסף והכסף משמש להוצאות נוספות, האפקט הלל פוחת באופן בלתי נמנע".

5 views0 comments
bottom of page